יצאנו ליום צילומים ב 31.1.19 צילמו את שאול בבית הקברות מבקר את אישתו המנוחה מדליק נר .
חזרנו הביתה צילמנו אותו מקפל בגדים תולה את חליפת הגלישה בחדר הארונות יושב עם שחר ומראה לה תמונות מכין ארוחת ערב, שוטף כלים, עורך שולחן .
במסגרת ביצוע העבודה בתקשורת התבקשנו לצלם סרט אשר עוסק באדם אשר עבר תהליך שיקום לאחר
שאבד את אישתו בעקבות פטירתה ממחלה קשה .היינו צוות של ארבע תלמידות ולאורך התקופה עסקנו
באיסוף עדויות ישירות מהבעל (שאול) תוך תיעוד מצולם והקלטות של העדויות אשר נחשפנו במסגרתם
לקשיים שהבעל חווה ועדיין חווה והם משליכים בשלילה על מהלך חייו התקין .האפקט של פטירת אישתו גרם
לאול לרצות לנטרל נזקים לעצמו זאת עשה על ידי גלישה בים שם מצא הקלה ונחמה גם בסרט ישנו משפט
שהוא אומר "הים הוא הפסיכולוג הכי טוב שלי".למרות האובדן הזכרונות הקשים הזמן והרצון לשרוד עשו את
שלהם נוצר שינוי אמיתי על ידי אימוץ נקודת ראייה ממנה שהחיים ממשיכים למרות העבר הקשה . הבעל
שינה הרגלים והתחיל לפעול עצמאית בניהול סדר יומו.
יצאנו לשני ימים צילום ביום הראשון התמקדתי בצילום מקרוב כלומר להשתמש בזוויות צילום שונות
השתמשתי בקלוז-אפ ,זום אין ואאוט כשהיינו בבית קברות רציתי להדגיש את המצבה של אישתו ז"ל וכאשר
הוא הכין אוכל להראות את התהליך בהכנת האוכל שלו . ביום השני התמקדנו בקניות שלו צילמתי אותו
והשתמשתי בזווית אובר דה שולדר דבר זה עזר להראות אותו ואת הסביבה שהוא הסתובב בה במקרה הזה
זה בשוק בשוק הראתי אותו קונה דברים לבד ועצמאי ללא עזרה אבל נכדתו שחר שעושה איתי את הסרט
ליותה אותו בקניות שלו היתה עבודה קבוצתית מאוד יפה הבנות עזרו לי לדעת באיזה זוויות צילומים
להשתמש ומתי . ביום הצילומים הראשון צילמתי את שאול בבית הקברות מדליק נר לזכר מות אישתו
והשתמשתי באובר דה שולדר וצילמתי אותו עושה ארוחת ערב במטבח חותך סלט עושה חביתה ועורך שולחן
ויושב עם נכדתו ומראה לה אלבום תמונות שיש שם תמונות מצהל מהעבר מחיל הים.
ביום הצילום השני נסענו עם שאול לסידורים הוא קנה ירקות ופירות בשוק ועושה עוד כמה סידורים קונה ברז
בכדי לתקן אותו , נכדתו היתה איתו לאורך כל הסידורים נכדתו גם היא הבמאית בסרט. שאול הוא אדם מאוד
עצמאי אבל מוקף במשפחה וחברים שמבלה איתם ביום יום .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה